סליקה לרואה חשבון: ריטיינר חודשי בהוראת קבע בכרטיס, בלי לרדוף אחרי לקוחות

עודכן לאחרונה: 1 בנובמבר 2026

TL;DR: סליקה לרואה חשבון פותרת בעיה אחת שחוזרת כל חודש: 40 לקוחות בריטיינר, 40 העברות בנקאיות שמגיעות בין ה-1 ל-25 לחודש, וחצי יום עבודה של תזכורות. הוראת קבע בכרטיס אשראי מחייבת כל לקוח ביום שקבעתם, מפיקה חשבונית אוטומטית, ומשאירה את הדוח השנתי ואת העבודות החד פעמיות לקישור תשלום בוואטסאפ.

משרד של רואה חשבון או של מנהל חשבונות מוכר בעיקר שירות קבוע: הנהלת חשבונות שוטפת, דיווחי מע"מ, שכר, ייעוץ. התשלום הוא ריטיינר חודשי, ובכל זאת רוב המשרדים הקטנים גובים אותו כאילו מדובר בעסקה חד פעמית: שולחים חשבון, מחכים להעברה, ובודקים בבנק מי שילם. מי שמנהל את הספרים של אחרים מוצא את עצמו רודף אחרי הכסף של עצמו.

הבעיה: ריטיינר קבוע שנגבה בצורה לא קבועה

לקוח שמשלם ₪600 בחודש על הנהלת חשבונות לא מתכוון לאחר. הוא פשוט לא זוכר. ההעברה הבנקאית דורשת ממנו פעולה יזומה כל חודש, ובמשרד עם 40 לקוחות זה אומר שבכל ה-10 לחודש יש 12 עד 15 לקוחות שעדיין לא שילמו, ומישהו צריך להתקשר אליהם.

יש פה גם עניין של יחסים. השיחה "לא ראיתי את ההעברה שלך" מביכה גם כשהיא מוצדקת, ורואה חשבון שמדבר עם הלקוח על כסף שלו עצמו נכנס לעמדה לא נוחה מול מי שאמור לסמוך עליו בענייני כסף.

מערכת הבילינג של איזיקארד הופכת את הגבייה הזאת לתהליך שרץ לבד: כל לקוח מוגדר פעם אחת, עם סכום, יום חיוב ותדירות, והחיוב יורד מהכרטיס בלי שהלקוח צריך לזכור משהו.

שלוש דרכים לגבות ריטיינר: השוואה

קישור תשלום מתאים ללקוח מזדמן או לעבודה חד פעמית. לריטיינר, הוראת קבע בכרטיס היא הדרך היחידה שבה הגבייה לא תלויה בזיכרון של אף אחד.

איך עובדת הוראת קבע בכרטיס אשראי במשרד רואי חשבון

ההגדרה נעשית פעם אחת לכל לקוח, ומאז המערכת עובדת לפי לוח:

• כרטסת לקוח: מזינים את פרטי הלקוח, את סוג החיוב (כרטיס אשראי או הוראת קבע בנקאית) ואת הסכום. פרטי הכרטיס נשמרים כ-token, לא כמספר כרטיס גלוי.
• יום חיוב לכל לקוח: לקוח אחד ב-1 לחודש, לקוח אחר ב-10, לפי מה שסיכמתם איתו. אפשר לקבוע תדירות חודשית, רבעונית או שנתית.
• שינוי סכום לפני החיוב: לקוח שהוסיף השנה דיווח שכר לשני עובדים? מעדכנים את הסכום לפני החיוב הבא, בלי לפתוח הוראה חדשה.
• אישור בלחיצה: החיובים שהגיע מועדם מתרכזים במסך אחד, ואתם מאשרים אותם. הכסף לא יורד מאף כרטיס בלי שראיתם את הרשימה.
• כרטיס שפג תוקפו: המערכת מתריעה ופותחת אפשרות לעדכון, במקום שתגלו את זה כשהחיוב נכשל.

הסבר רחב יותר על המנגנון, כולל ההבדל בין חיוב בכרטיס להוראת קבע בנקאית, נמצא במדריך חיוב חודשי קבוע לעסקים.

דוח שנתי, הצהרת הון ועבודות חד פעמיות: קישור תשלום

לא כל מה שמשרד גובה הוא ריטיינר. דוח שנתי, הצהרת הון, ייצוג בדיון במס הכנסה או פתיחת תיק לעוסק חדש הם עבודות עם מחיר נפרד, ולרוב סכום גבוה יותר. כאן מתאים קישור תשלום: שולחים ממערכת הסליקה דרישת תשלום בוואטסאפ או במייל, הלקוח משלם מהטלפון, ואתם מתחילים לעבוד אחרי שהתשלום אושר.

סכום של כמה אלפי שקלים על דוח שנתי אפשר לפרוס ללקוח עד 12 תשלומים ישירות בקישור. זה פותר את "אשלם אחרי שאקבל את ההחזר" בלי שהמשרד ייתן אשראי מהכיס שלו. משרדי עורכי דין עובדים באותו מנגנון של מקדמה ויתרה, כמו שמתואר במאמר על סליקה לעורך דין.

חשבונית על כל גבייה, בלי הקלדה כפולה

מי שמוציא חשבוניות ללקוחות שלו כל היום יודע כמה מעצבן להקליד את החשבונית של עצמו. בחשבונית הדיגיטלית של איזיקארד כל חיוב, גם חיוב של הוראת קבע, מפיק חשבונית מס קבלה חתומה דיגיטלית ושולח אותה ללקוח במייל. משרד שעובד במורנינג (חשבונית ירוקה) יכול לחבר את הסליקה ישירות לחשבון שלו דרך ממשק מורנינג, והחשבונית נוצרת שם, בספרים של המשרד, בלי הקלדה.

לפרטים על מה שהחוק דורש היום מחשבונית, כולל מספר הקצאה, ראו את המדריך לחשבונית דיגיטלית.

כמה זה עולה למשרד עם 40 לקוחות בריטיינר?

דוגמה: 40 לקוחות, ריטיינר ממוצע ₪600, מחזור חודשי ₪24,000 (המחירים במחירון איזיקארד אינם כוללים מע"מ):

• הוראת קבע בכרטיס אשראי (מודול בילינג): ₪110 לחודש ועוד 1.4% מהמחזור, כלומר ₪110 + ₪336 = ₪446 לחודש, פחות מ-1.9% מהמחזור. ההתקנה היא תשלום חד פעמי.
• קישור תשלום חודשי לכל לקוח (מסלול ללא דמי שימוש): ₪1 לעסקה ועוד 1.4%, כלומר ₪40 + ₪336 = ₪376 לחודש. זול ב-₪70, אבל מישהו שולח 40 קישורים כל חודש ועוקב מי לחץ.
• מסלול חסכון לעבודות החד פעמיות: ₪35 לחודש ו-1.2% לעסקה, בלי העמלה הקבועה. משתלם בחודשי דוחות שנתיים, כשעוברים כמה עשרות אלפי שקלים.

ההפרש בין שתי האפשרויות הראשונות הוא ₪70 בחודש. חצי יום של תזכורות עולה יותר.

מה לבדוק לפני שמגדירים הוראות קבע ללקוחות

• הסכמת לקוח בכתב: סעיף בהסכם השירות שמאשר חיוב חודשי בכרטיס, עם הסכום ויום החיוב.
• יום חיוב אחיד או לפי לקוח: משרד שרוצה תזרים צפוי מרכז את כולם ב-1 לחודש. משרד שרוצה פחות סירובים מתאים ליום המשכורת של הלקוח.
• מה קורה כשחיוב נדחה: מגדירים מראש מי מתקשר ומתי, כדי שהמקרה היחיד שדורש טלפון לא יחזור להיות 15 טלפונים.
• שאלות על החיבור למורנינג או לתוכנה אחרת: צרו קשר עם איזיקארד לפני ההגדרה.

שאלות נפוצות

האם רואה חשבון יכול לגבות ריטיינר בכרטיס אשראי?

כן. אין מניעה שרואה חשבון, יועץ מס או מנהל חשבונות יגבה את שכר הטרחה שלו בכרטיס אשראי, בדיוק כמו כל נותן שירות אחר. ההבדל הוא רק במנגנון: ריטיינר חודשי נגבה בהוראת קבע בכרטיס, ועבודה חד פעמית כמו דוח שנתי נגבית בקישור תשלום. על כל חיוב מופקת חשבונית מס קבלה, כך שהספרים של המשרד עצמו נשארים מסודרים.

מה ההבדל בין הוראת קבע בכרטיס אשראי להוראת קבע בנקאית?

הוראת קבע בכרטיס אשראי מחויבת דרך מערכת הסליקה, והאישור מתקבל מיד, כמו בכל עסקת אשראי. הוראת קבע בנקאית עוברת דרך מערכת מס"ב, ומערכת הבילינג מכינה עבורה את הקובץ לשידור. ברוב המשרדים הקטנים הוראת הקבע בכרטיס פשוטה יותר להקמה, כי הלקוח רק מוסר פרטי כרטיס פעם אחת, בלי טפסים מול הבנק.

מה קורה אם הכרטיס של הלקוח פג תוקף או נדחה?

המערכת מתריעה על כרטיס שפג תוקפו ומאפשרת ללקוח לעדכן פרטים, עוד לפני שהחיוב הבא נכשל. חיוב שנדחה מסיבה אחרת, למשל מסגרת אשראי, מופיע כחיוב שלא בוצע, ואפשר לחייב אותו שוב כחיוב חד פעמי אחרי שדיברתם עם הלקוח. זה שונה מהעברה בנקאית, שבה פשוט לא רואים כסף ולא יודעים למה.

אפשר לשנות את הסכום של הריטיינר בלי לבטל את הוראת הקבע?

כן. את הסכום לחיוב אפשר לעדכן לפני כל חיוב, ישירות בכרטסת הלקוח. לקוח שעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה, או שהוסיף עובדים לדיווח השכר, מקבל סכום מעודכן מהחודש הבא, בלי לפתוח הוראה חדשה ובלי לבקש ממנו פרטי כרטיס פעם נוספת.

כמה עולה סליקה לרואה חשבון שגובה רק דוחות שנתיים?

משרד שלא גובה ריטיינר, אלא רק עבודות חד פעמיות, לא צריך את מודול הבילינג. במסלול ללא דמי שימוש משלמים ₪1 ועוד 1.4% על כל עסקה, ובחודשים שאין בהם גבייה לא משלמים כלום. דוח שנתי של ₪3,000 יעלה ₪43 בעמלה. את החישוב המדויק לפי המחזור שלכם אפשר לעשות במחשבון שבעמוד המחירון.

מאיפה מתחילים?

מהרשימה של הלקוחות שמאחרים הכי הרבה. אם 10 מתוך 40 לקוחות אחראים לרוב הטלפונים, מתחילים איתם: סעיף בהסכם, פרטי כרטיס פעם אחת, יום חיוב קבוע. אחרי חודשיים בודקים כמה טלפונים נשארו. מה יותר יקר למשרד שלכם: ₪110 בחודש, או הזמן של מי שעושה את השיחות האלה?

צרו קשר עם איזיקארד להגדרת הוראות קבע ללקוחות המשרד.